סוכרת היא מחלה כרונית הנגרמת מחוסר חלקי או מלא בהורמון האינסולין עקב פגיעה בייצורו, או עקב תגובה לקויה של הרקמות לאינסולין ופגיעה ביכולתם של התאים להשתמש בגלוקוז.
ישנם שני סוגי סוכרת:
*סוכרת סוג 1 הנקראת סוכרת נעורים- תלויה בהספקת האינסולין חוץ גופי.
*סוכרת סוג 2 – שאינה תלויה באינסולין חוץ גופי.
התוצאה הסופית בשני סוגי הסוכרת היא שגלוקוז מהמזון אינו מצליח להיכנס לתאים וכתוצאה מכך רמת הסוכר עולה בדם.
המקור העיקרי לגלוקוז שהגוף צורך הוא מהמזון שאנו אוכלים. הגלוקוז שבמזון נכנס לזרם הדם ואמור להגיע לכל התאים בגוף ולספק להם את האנרגיה הדרושה לתפקוד יומיומי.
תאי הגוף נמצאים סמוך לכלי הדם וסגורים הרמטית ע"י קרום התא. קרום זה פותח את שעריו במקום שנקרא "קולטן" רק בנוכחות אינסולין, ורק אז יכול גלוקוז לחדור לתא כמו מנעול ומפתח: הקולטן- מנעול, והאינסולין- מפתח.
בהעדר אינסולין הגלוקוז לא נכנס לתאים ורמת הסוכר בדם עולה.
בטווח הקצר, רמות גבוהות של גלוקוז בדם יכולות לגרום לאדם להרגיש חולה. בטווח הארוך רמות גלוקוז מעל לנורמה יכולות לתרום להיווצרות סיבוכים כגון: מחלות עיניים, כליות, עצבים וכלי דם.
רוב האנשים עם סוכרת מסוג 2 הם בגיל שלמעלה מ-40 ובעלי עודף משקל, אם כי המחלה יכולה לפגוע גם באנשים אחרים ובעלי משקל תקין.
הסימנים של סוכרת מסוג 2 יכולים להיות: צמאון מוגבר, הטלת שתן בכמות מרובה, רעב, עייפות, גרד בעור וטישטוש ראיה.
השפעות מחלת הסוכרת
משמעות הסוכרת למטופל
אפשר לחיות עם הסוכרת- ולחיות טוב!!!
אולם המחלה מחייבת שינוי אורח חיים לבריא יותר הן מבחינת תזונה מתאימה והן מבחינת פעילות גופנית באופן סדיר, הדורש טיפול עצמי שוטף ומעקב קבוע.
המחלה משפיעה הן על אורח החיים של הסוכרתי ה"חדש" והן של הסוכרתי ה"ותיק". למחלה יש השפעה על כל הפעילויות הן בחיי היום יום והן בטווח הארוך. לכן הסוכרתי חייב להקפיד על תזונה נכונה, לבצע פעילות גופנית קבועה וליטול תרופות באופן סדיר- כדורים או זריקות.
מצב זה של התמודדות יום יומית עם הדרישות שמציבה המחלה אינו קל לאיש. הוא מצריך מודעות עצמית ונכונות לקבל את המגבלות שמציבה המחלה תוך המשך חיים פעילים ומלאים.
לעיתים קרובות קיים קושי לקבל את העובדה ש"אני חולה" ואת ההשלכות של עובדה זו (במיוחד כאשר אין עוד סיבוכים ולא מרגישים "חולה").
הקושי לקבל את עצמי כ"חולה" עלול לגרור לחוסר התייחסות למחלה ולטיפול לא נכון בה. מצב זה יוביל לעליה של רמות הסוכר בגוף ולהופעה של תופעות לוואי קשות בטווח המיידי. בטווח הארוך עלולים להיווצר סיבוכים באיברים שונים שיגרמו לסוכרתי לחולי נוסף.
יש גם לזכור, כי מצבי לחץ ומתח מתמשך עלולים להשפיע על עליה ברמות הסוכר בדם.
לאור כל זאת חשוב שהסוכרתי יישא באחריות אישית על הטיפול הרפואי השוטף, הדיאטה והפעילות הגופנית, ואף ישתף את בני משפחתו וסביבתו הקרובה בהתנהגות היום יומית המתחייבת ממחלתו (אסור לשמור את הסוכרת בסוד).
אורח החיים וההתנהגות, חייבים להשתנות על מנת לשפר את איזון הסוכרת. התנהגות טיפולית נכונה ותמיכה רגשית ומשפחתית יסייעו לסוכרתי לשמור על בריאות ואיכות חיים.
סוכרת מאוזנת הינו מצב שבו רמת הגלוקוז בדם בתחום הנורמה או קרוב לנורמה ככל הניתן.
אצל אנשים ללא סוכרת, רמת הגלוקוז בדם די יציבה בשעות הצום ובין הארוחות. רק לאחר הארוחה ישנה עלייה: רמת הגלוקוז עולה במקביל לספיגת האוכל (פחמימות), ולאחר כ-3 שעות רמת הגלוקוז חוזרת לרמת צום, בעקבות כניסת גלוקוז לתוך תאי הגוף (בעיקר לשרירים ולכבד). אצל סוכרתיים, רמת הגלוקוז אינה חוזרת לנורמה תוך כ-3 שעות, אלא מתארכת.
רמה מוגברת של גלוקוז בדם, עלולה במשך השנים לגרום נזק לרקמות שונות בגוף. לכן רצוי להוריד את רמת הגלוקוז בדם עד כמה שאפשר קרוב לרמה נורמאלית. השגת מטרה זו דורשת השקעת מאמצים: הקפדה על תזונה, פעילות גופנית ונטילת תרופות.
לפעמים צורת החיים, מתחים, תרופות ומחלות נוספות או אופי הסוכרת עצמה לא מאפשרים השגת איזון מוחלט.
ובכל זאת, עם רצון, מרץ והדרכה טובה ברוב המקרים אפשר להגיע לרמה שאינה רחוקה מדי מהנורמה ולהשיג איזון מרבי.
רמת הסוכר שצריך להגיע אליה נקבעת לכל סוכרתי באופן אישי. בין הגורמים המשפיעים על קביעה זו נמצא את הגיל, מחלות רקע נוספות ( מחלת לב פעילה, אירוע מוחי בעבר ועוד), סיבוכי סוכרת, יכולת המטופל להרגיש בסימנים של רמת סוכר נמוכה ולטפל בהם בהתאם ועוד.
רמת האיזון נמדדת באמצעות בדיקת רמת הגלוקוז בדם (במעבדה או בניטור עצמי) וכן ע"י בדיקת
. . בדיקה הנותנת מבט על האיזון במשך החודשים הקודמים.A1c המוגלובין
דורש טיפול
סביר
רצוי
הבדיקה
מעל 140
פחות מ-140
80-120
גלוקוז בצום ולפני הארוחות
מעל 180
פחות מ-180
פחות מ-140
גלוקוז שעתיים אחרי הארוחה
מעל 8%
פחות מ-8%
פחות מ-7%
A1c המוגלובין
תזונה נכונה ופעילות גופנית הם המתכון המנצח להצלת הטיפול בסוכרת.
אין מדובר ב"דיאטה" זמנית אלא בתזונה כדרך חיים. דרך זו תעזור להשיג את המטרות הבאות:
* איזון רמת הסוכר בדם, קרוב ככל האפשר לנורמה, באמצעות ויסות המזון עם רמת הפעילות של האדם והתרופות אותן הוא צורך (בכדורים או באינסולין).
* מניעת תנודות חדות של רמות הסוכר בדם (קרי, מניעת היפרגליקמיה והיפוגליקמיה).
* השגת רמת שומנים מיטבית בדם.
אספקה קלורית המתאימה לצרכיו של המטופל, שמירה על משקל מתאים או הפחתה במשקל לפי הצורך או סיוע לתנאי גדילה והתפתחות תקינים (לבני נוער).
* מניעה או לפי הצורך טיפול, בסיבוכים כרוניים בסוכרת.
* לקדם את הבריאות הכוללת של האדם באמצעות תזונה אופטימאלית, המבוססת על ניסיון והסכמה בינלאומיים.
היום, בניגוד לעבר, מאמינים כי עקרונות התזונה לסוכרתיים אינם שונים מעקרונות התזונה המומלצת לכלל האוכלוסייה, למעט הגבלת צריכת פחמימות פשוטות והגבלת צריכת השומן.
המצב הבריאותי (הימצאות מחלות נוספות או סיבוכים), הטיפול התרופתי, הימצאות גורמי הסיכון וסדר הפעילות היומי הם המשפיעים על ההחלטה מהי התזונה הטובה לכל אדם ואדם.
יש סוכרתיים המתאזנים ע"י תזונה מתאימה ופעילות גופנית בלבד. אחרים, זקוקים לטיפול תרופתי בנוסף לתזונה. החלוקה המומלצת של אבות המזון היא כדלקמן:
חלבון-כ-10-20% מכלל צריכת הקלוריות היומית.
פחמימות- כ-50-60% מכלל צריכת הקלוריות היומית.
שומן- כ-20-30% מכלל צריכת הקלוריות היומית.
ההמלצות הן
בתפריט היומי- לחלק את התפריט היומי ל-3 ארוחות עיקריות ו2-3 ארוחות ביניים. פיזור טוב יותר של צריכת המזון לאורך היום, תבטיח איזון טוב יותר של הסוכרת. יש להימנע ממרווחים גדולים מדי בין הארוחות (למעלה מ-4 שעות).
פחמימות פשוטות- להמעיט ככל האפשר באכילת פחמימות פשוטות כגון: סוכר, דבש, פירות מכילים כמות רבה של סוכרים ולכן מוגבלים בתפריט, עד 2-3 מנות פרי ליום. מומלץ שלא לאכול יותר ממנת פרי אחת בארוחה.
פחמימות מורכבות- להקפיד על אכילת פחמימות מורכבות: לחם, שעועית, עדשים, אטריות, תפוח אדמה, אורז. מומלץ לאכול פחמימות מלאות כגון: לחם מחיטה מלאה או אורז מלא.
חלוקת פחמימות- כל ארוחה צריכה להכיל פחמימות ולכן, יש חשיבות רבה לחלוקת הפחמימות על פני היום באופן שרמת הסוכר לא תעלה או תרד בצורה חדה. מנות הפחמימות צריכות אפוא, להתחלק באופן דומה בין הארוחות העיקריות ובין הארוחות הקטנות.
שומן- להפחית את כמות השומן בתפריט, במיוחד שומן רווי וכולסטרול.
בשר: מומלץ לתת עדיפות בתפריט לעוף/הודו/דגים על פני בשר בקר, כבש, נקניקים ואיברים פנימיים.
גבינות: גבינות עד 5% שומן עדיפות על פני גבינות צהובות, קשות וגבינות שמנות אחרות.
שמן: שומן מהצומח בריא יותר משומן מהחי. מכאן נובעת ההמלצה להעדיף צריכת שמן (בעיקר שמן זית וקנולה), אבוקדו וטחינה על פני חמאה, מרגרינה או שמנת.
פעילות גופנית טובה לבריאות וחשובה לכל אדם. ללוקים במחלות כרוניות בכלל ולחולי סוכרת בפרט היא חשובה אפילו יותר.
הפעילות הגופנית מהווה חלק קבוע באורח החיים הנדרש מחולה סוכרת, יחד עם תזונה נכונה, הימנעות מעישון, טיפול תרופתי (תרופות ו/או אינסולין) ומעל לכל המוכנות לקחת אחריות על המחלה ולטפל בה, חשובים לאיזון הסוכרת.
לפעילות אנאירובית הפועלת כנגד התנגדות היא טובה יותר בכושרה להוריד את רמת הגלוקוז בדם. לסוג פעילויות אלה ישנן יתרונות בכך שהן צורכות פי 14 גלוקוז מאשר בפעילות אירובית מתונה. פעילות אינארובית עוזרת בבניית מסת שריר, ועל ידי כך מיוצר בגוף יותר נישאים של גלוקוז המעבירים גלוקוז לתאי השריר בגוף. ככל שמספר הנשאים גדול יותר, כך התאים יהיו רגישים יותר לאינסולין. ולכן התנגדות לאינסולין תרד.
פעילות גופנית כשלעצמה, גם ללא שינויים אחרים, הוכחה כבעלת יכולת להפחית את הסיכון ללקות בכמעט כל סוג של מחלה, להקל את הטיפול במגוון רחב של מחלות, לשפר את איכות החיים ולהאריכם. במספר רב של מחקרים נמצא כי כושר גופני נמוך מהווה גורם סיכון משמעותי יותר לתמותה מאשר גורמים "מקובלים" כגון השמנה, כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם. לא בכדי הסיסמא הרווחת היום בקרב רופאי הספורט היא כי "עדיף להיות שמן בכושר מאשר רזה לא בכושר (עצלן)". הפחתת התמותה כתוצאה מאימון גופני נובעת מסיבות רבות ובעיקר בשל הפחתת מקרי מוות מחלות לב וכלי דם ומחלת הסרטן
פעילות גופנית סדירה תסייע בידך
* לאזן טוב יותר את רמת הסוכר בדם.
* להפחית את מינון התרופות הנלקחות או כמותם.
* לשפר את תפקוד הלב ומחזור הדם ולהפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
* להפחית במשקל לרמה הרצויה לך ולשמור עליו לאורך זמן.
* להוריד ולאזן את רמת הכולסטרול שבדם.
* לשפר איזון לחץ הדם.
* להפחית מתח, להעלות את רמת האנרגיה ולגרום לך להרגיש טוב יותר.
לפני שאתם מתחילים בפעילות גופנית מומלץ לבצע בדיקות
* רמת הסוכר בדם.
* מצב תפקוד הלב הכולל א.ק.ג. במנוחה ובזמן מאמץ.
* בדיקה נוירולוגית להימצאות נוירופתיה.
* בדיקת עיניים להימצאות רטינופתיה.
* בדיקת כף רגל (בדיקה כללית ולבחינת מצב כלי הדם).
הנחיות לפעילות גופנית
מדוד את רמת הסוכר:
פעילות גופנית: רמת הסוכר:
אין לבצע פעילות גופנית
mg %250גבוהה מ-
ניתן לבצע פעילות גופנית ללא אכילה מוקדמת
mg %150-250בין
יש לאכול פרוסת לחם + גבינה
mg %150נמוכה מ-
*נעל נעליים מתאימות וגרוב גרבי כותנה להגנה מרבית על הרגל ולספיגת הזיעה. לאחר הפעילות, הקפד לרחוץ היטב את כפות הרגליים במים וסבון תוך הקפדה על רחצה בין אצבעות כף הרגל, ניקוי במגבת רכה ויבוש מוחלט.
* התחל את הפעילות הגופנית בהדרגה: בצע חימום במשך כ-5 דקות ראשונות, בצע את הפעילות במשך 30 דקות רצופות וסיים בהאטה הדרגתית של הפעילות במשך 5-10 דקות נוספות עד לעצירה מוחלטת (שחרור).
* אם את סובלת ממחלת לב מומלץ לבצע הליכה 5 ימים בשבוע.
* אם הינך סובל מנוירופטיה או מסיבוכים בכף הרגל, מומלץ במיוחד לבדוק את כפות הרגליים לאחר הפעילות ולוודא שלא הייתה פגיעה יש לרחוץ את כף הרגל היטב במים וסבון, לכסות בחבישה סטרילית ולפנות לאחות במרפאה הקרובה אליך.
* אם הינך סובל מרטינופטיה יש להימנע מפעילויות הכוללות לחץ והתמודדות עם עומס, לדוגמא: הרמת משקולות. פעילות מומלצת במצב זה הינה פעילות אירובית אשר מאזנת את לחץ הדם.
כיצד להפסיק לעשן
עישון, כידוע לכל, מזיק. לחולי סוכרת העישון מזיק במיוחד.
השילוב שבין השפעת הסוכרת על גוף האדם ועישון מדאיג במיוחד. עישון מעלה את הסיכון לסיבוכים מסוכרת אצל מעשנים סוכרתיים לעומת סוכרתיים שאינם מעשנים. לדוגמא: הסיכון לסיבוכי כף רגל עד אובדן כף רגל, לאינאונות מינית (אימפוטנציה), לבעיות ראייה חמורות או עיוורון ולפגיעה בכליות עד אי ספיקה (חוסר תפקוד מוחלט).
סוכרת ועישון, ביחד, מכפילים את הסיכון שלך ללקות במחלת לב וכלי דם. ככל שתלמד יותר על הסיכונים הכרוכים בעישון, הסיכוי שתפסיק לעשן יגדל.
אם החלטת להפסיק לעשן- קבע תאריך להפסקה ורשום אותו ביומנך. התאריך צריך להתאים כך שתוכל להגשים את החלטתך:
* העסק את עצמך במשהו שאתה אוהב במיוחד לעשות.
* צא עם בן זוגך/חבר או חברה או עם עצמך- מה שיעזור לך להעביר את הזמן ולשלוט על הרצון לעשן.
* הימנע מחברת מעשנים אחרים או מקומות בהם העישון מותר. אם יש מקומות נוספים אשר יגרמו לך לרצות לעשן- הימנע מללכת אליהם.
* פעילות גופנית סדירה מקלה על הצורך לעשן ומסייעת בגמילה מעישון.
התחייב פומבית להפסקת העישון: הודיע למשפחתך חבריך למקום העבודה או חבריך האישיים על החלטתך.
רופא המשפחה, האחות או הדיאטנית שלך הם כתובת מתאימה לקבל תמיכה בתהליך הגמילה הלא פשוט שאתה עומד לעבור. לעיתים עשוי הרופא לסייע לך ע"י מתן מדבקות או מסטיק להקלה על הגמילה.
חשוב לא פחות, להכיר את הדברים הקטנים המקשים עליך בתהליך הגמילה ולתכנן את הדרך לעקוף אותם. לדוגמא, אם הסיגריה הראשונה בבוקר היא הכי קשה ומחוברת לשתיית קפה הבוקר, הימנע מלשתות את כוס הקפה הראשון. חפש תחליף כגון התעמלות בוקר.
גם אם יש "נפילות", לא נורא. רוב המצליחים להפסיק לעשן עשו זאת לאחר מספר ניסיונות. המשך לנסות ואל תתייאש.
הצלחת בדברים אחרים, קשים לא פחות, בחייך. תצליח גם בזה.
מאמן כושר אישי | אימון כושר אישי | דיאטה | הורדת סוכר בדם | סוכרת | חדר כושר אישי | טיפול בסוכרת | דיאטנית קלינית | נטרופט | הכנה למרתון | הכנה לטריאתלון
